cover
Altermans_Cover
festival
havkin_home

בלוגינג

 

אינפוגרפיקה לעסקים

אחד התחומים המרתקים והטרנדיים ביותר בשנים האחרונות הוא תחום האינפוגרפיקה. למעשה, לא מצאתי מילה מתאימה לתיאור של התחום הזה בעברית (אולי תעזרו לי?), אבל ההגדרה של אינפוגרפיקה היא ייצוג או המחשה של נתונים ומידע בצורה ויזואלית. אם אמרתי שזהו טרנד של השנים האחרונות, התכוונתי לשימוש שנעשה באינפוגרפיקה בנישות שעד כה לא ממש עשו בזה שימוש, אבל למעשה השימוש באינפוגרפיקה החל עוד מימי האדם הקדמון… כאשר הוא צייר על המערות את הישגיו בציד, ותרשימים של מלחמות ומלאי אוכל.
מפות אם תרצו, הן סוג של אינפוגרפיקה – יש מידע (כבישים, שטחים, רחובות ובניינים) וצריך להעביר אותו בצורה נוחה וברורה לקורא, בלי להתחיל להסביר לו "סע ימינה, אח"כ שמאלה וברמזור שוב ימינה, שם תראה בניין גדול – לא זה, אחריו.. ". 
עם הזמן השתכללה האינפוגרפיקה ונעשה בה שימוש רחב יותר. שימוש שנעשה בה לאחר מלחמת רוסיה-צרפת עזר לנתח את הפסדו של נפוליאון בקרב.
האינפוגרפיקה של צ'רלס ג'וזף מינאד שבה הוא מתאר את מסע צבא נפוליאון ואת השינוי בגודל שלו לאורך המלחמה
מינארד היה אחד החלוצים בתחום האינפוגרפיקה. וכפי שאתה שמים לב – זה היה לפני כ-150 שנה!
במקביל להתפתחות של האינפוגרפיקה, התפתח גם התחום של האיקונוגרפיה. התפתחו סמלים אוניברסליים כמו "איש השירותים", תמרורים, חיצי הכוונה וסימנים נוספים שמקלים על התנועה והזיהוי של מידע ברחוב, בשדה התעופה, בקניונים ו..באתרי האינטרנט. בשנים האחרונות אחד המקומות שבהם התפתחה האינפוגרפיקה ביותר הוא זירת עיתונות הכלכלה. במקום גרפים משעממים ועוגות פאי עבשות, אנחנו מקבלים את המידע בצורה הרבה יותר חוויתית ומעניינת, גם משום שכלכלה נהיה תחום שיותר ויותר מעניין ונגיש גם לאדם הפשוט. עיתונים כמו גלובס, דה-מרקר וכלכליסט כבר לא מעניינים רק ברוקרים וכלכלנים אלא גם אותי ואותך ועוסקים בכלכלת המשפחה, נדל"ן, משכנתא וצרכנות. 
 
בוסט נוסף שהתחום קיבל היה בעקבות הפריחה של הרשתות החברתיות. חברות וארגונים זיהו מהר את הפוטנציאל השיווקי שבמדיה החברתית ורצו לתרגם את אפיק השיווק הזה להכנסות. אבל לחברות יש משהו יותר מעניין להגיד מאשר צילומים של חתולים או צלחות אוכל והם רצו להעביר את התוכן שלהם בצורה מתאימה ובקצב שמתאים למדיה החברתית, שבו לאף אחד אין כוח לקרוא יותר מסטטוס קצר. והאינפוגרפיקה היא פלטפורמה מצויינת לזה – זה צבעוני, מעניין, אפשר לשתף את זה בקלות וגם יותק כיף לשתף את זה. אפשר להעביר ערכי מותג בצורה טובה יותר! לחברה שלכם אכפת מהסביבה ואתם רוצים שכולם ידעו? יוצרים אינפוגרפיקס שעוסק בפעילות שלכם בתחום האנרגיה הירוקה, שמים למטה את הלוגו שלכם והנה לכם פוסט ויראלי שמקשר אתכם לשמירה על הסביבה, ואתם חתומים עליו.
 
האינפוגרפיקה גם מעצימה את תחושת הבעלות על הידע. כשאתה מפרסם אינפוגרפיקה בתחום מסויים, אתה הופך לבעל הידע והמקור (אוטוריטה) בתחום הספציפי הזה. זה יגרום ליותר אנשים לפנות אליך בשאלות, ייעוץ ושירותים בתחום.
 

עוד דו"ח?

אפשרות נוספת לשימוש באינפוגרפיקה היא בפרסומים ודו"חות. חברות מוציאות אחת לשנה או רבעון (תלוי בגודל..) דו"ח המציג את הפעילות או המצב הפיננסי של החברה. אפשר להציג את עיקרי הדו"ח בצורה מעניינת יותר, ברורה יותר שהופכת את כל העניין המעיק למעניין יותר ומרשים. ראו למשל את הדו"ח השנתי של חברה העוסקת באנרגיה ירוקה:

זהו חיבור מושלם של עיצוב, ושימוש בערכים של המותג כדי ליצור אפקט שהוא הרבה מעבר ל"תראו מה עשינו בשנה האחרונה". מיותר לציין את הבאזז שהדבר יצר ברשת ואת הפרסום שהחברה זכתה לו.
 

לא ידעתי ש..

שימוש נוסף שאפשר לעשות באינפוגרפיקה הוא העלאת מודעות לבעיה. נניח שיש לך מוצר שפותר איזו בעיה, אבל לא כולם בעצם מכירים בזה כבעיה, או ש.. הם לא מודעים לזה.. אתה יכול לכתוב מאמרים, ולהשקיע בפרסום, ולעשות חוגי בית ולספר לסבתא של השכן. גם כאן אפשר לעשות שימוש באינפוגרפיקה על מנת להציג את הבעיה – שוב – בצורה אפקטיבית יותר, ו.. ויראלית. 
 
אז כן, לאינפוגרפיקה יש הרבה יתרונות… אבל צריך לעשות בה שימוש חכם ולא סתם "להקיא" נתונים ומידע על הלקוח/צופה. רצוי להכניס הומור, שימוש בסיפור או באלמנטים סיפוריים (התחלה, אמצע, סוף..), שימוש חכם בצבעוניות, בטיפוגרפיה והדבר הכי חשוב – ניתוח אמיתי ומעמיק של הנתונים עצמם על מנת ליצור את האפקט הטוב ביותר, ולהעביר באמת את מה שרצית באמצעות האינפוגרפיקה.
 
 

בפוסט זה: על שימושיות וילדים.

סיפור- (אמיתי)- השבוע בעוד אחד מהאחה"צים האלה שאתה רק רוצה להעביר ולהגיע לקפה של שמונה, הבן הקטן שלי עשה משהו שהצחיק אותנו מאוד, וגם לימד אותי הרבה על לאן העולם שלנו מתקדם ומה זה אומר.
בארי (עוד מעט שנתיים) ישב על אמא, כשהיא משוטטת לה באינטרנט, וכנראה לא אהב את זה שהיא מחפשת לה משהו בגוגל ולא שמה לו עוד פרק ממוחזר של סמי הכבאי. אז במקום ללחוץ על המקלדת הוא ניסה להזיז את המסכים ולבצע פעולות-נגד כאילו המסך היה מסך טאצ'.

אז נכון, אין פה גאונות יתרה, אבל זה גרם לי לחשוב קצת על מצב הצבירה הדיגיטלי שלנו בעוד כך וכך שנים.
בעצם מה שעשו האייפון והאייפד ובעקבותיהם כל הסמארטפונים והטאבלטים (בצורה קצת פחות משכנעת..) הוא לחזור לאינטואיציות הראשוניות שלנו כלפי עצמים דיגיטלים, ולהתנהג איתם כאילו היו עצמים פיזיים. ילד שעומד מול אלבום תמונות מוחשי, נוגע בו ומדפדף, מזיז ובוחן באמצעות הידיים. שימוש בכפתורים, עכבר ומקלדת הוא הארכה לא טבעית של היד\המוח. מסכי המגע מאפשרים לתינוקות ולילדים (שצומחים אח"כ למבוגרים) לפגוש את העולם הדיגיטלי בצורה אחרת לגמרי. כנראה שבשבילם זה לא יהיה "עוד מכשיר" או ביטוי אחר של הדברים הפיזיים רק בצורה דיגיטלית, אלא הדבר עצמו.

אני לא רוצה להכנס לדיון האם זה טוב או רע ועל ההשלכות החברתיות וכו'. אבל חשוב להבין את העובדה הזאת ולהפנים אותה. כשבאים לעצב אפליקציה המיועדת לתינוקות או לילדים קטנים אז זה ברור – הגישה היום היא כזאת, וככה עובדים. אבל יום אחד נקום והמילה "כפתור" לא תהיה רלוונטית בכלל. אנו נבצע יותר ויותר פעולות דיגיטליות המדמות פעולות פיזיות (בעולם המשחקים זה נפוץ כבר שנים, לדוגמא WII והקינקט) גם כשמדובר בפעולות פשוטות ויומיומיות. האמת? זה לא נראה רחוק כל כך..

אחד האלמנטים המרכזיים בעיצוב זהות לעסק הוא עיצוב הלוגו. הלוגו מופיע כמעט בכל מקום בו הלקוח פוגש את המותג, בכרטיס הביקור, בניירת המשרדית, בשילוט של החנות, על המוצרים, באתר האינטרנט, באריזות ובמוצרים השיווקיים הנלווים.לכן הלוגו חייב בעצם לשאת על הגב שלו את התמצית של ערכי העסק / החברה. לפעמים המשא הזה כבד מדי.. ולמה? כשנוצר המושג של הלוגו, היה בעצם רק מדיום אחד – הדפוס. אז לוגו היה דו מימדי, עם חיים דו מימדיים.

הלוגו הראשון של Apple

היום המצב קצת שונה.. עם ריבוי המסכים והמדיות השונות, המעמסה שיש ללוגו היא לפעמים כבדה מדי ונדרשים אלמנטים נוספים על מנת להעביר מסרים מורכבים יותר. שימוש בדמות מותג למשל, שכלול של הלוגו לצורות חיים נוספות (תלת מימדי, משתנה) ושימוש באלמנטים גרפיים נוספים שמזוהים על החברה.

אם אתם לפני תהליך של עיצוב לוגו, או במהלכו, אני ממליץ לכם להמשיך לקרוא ולבחון את הדברים.

המעצב ג'ייקוב קאס טוען שלוגו טוב מכיל בתוכו איזון של המרכיבים הבאים:

1. פשטות

2. זכירות

3. עיצוב על-זמני

4. תאימות למספר מדיות

5. קשר ערכי למוצר

1.פשטות

 

קל יותר לזהות לוגו פשוט. לוגו פשוט מקל עלינו לזכור אותו ולקשר אותו למותג. לא קל לייצר לוגו פשוט כי הצמצום והתמצות קשים יותר. ולהפך- מאוד קל להעמיס. והחכמה היא בצמצום והפשטות.

"לוגואים פשוטים הם לרוב קלים לזיהוי ולהבנה, והיעילים ביותר בהעברה של דרישות הלקוח. יצירת זהות מעודנת, תהיה יעילה יותר בתפיסת תשומת הלב של הצופה גם כאשר הוא חולף על פניה במהירות בנסיעה ברכב שלו, על המדף בחנות, או בכל תצורה אחרת המשמשת לשיווק או מכירות. יש לזכור שהבסיס לעיצוב המיתוג של אחת החברות הגדולות והמשפיעות בעולם בתחום ההנעלה והלבשת הספורט הוא בסך הכל "סווש" אחד פשוט"      ג'ף פישר – מעצב

2. זכירות

למי לא עולה בראש הסימן הזה כאשר הוא שומע את המילה "אפל"?
זכירות של לוגו היא היכולת של צופה לזכור את הסימן ולשייך אותו למותג. היכולת של בני אדם לזכור משהו משתנה בין אדם לאדם אך האפקטיביות גדלה כאשר הסימן מפתיע, פשוט, ומשמעותי.
לוגו פשוט ועם זאת מתאים למותג, יהיה זכיר יותר.

 

"זה יפתיע רבים, אך הנושא של הלוגו הוא בעל חשיבות מועטה יחסית, וגם ההתאמה לתוכן לא תמיד משחקת תפקיד משמעותי!
זה לא אומר שההתאמה היא בלתי רצויה. אבל הדרישה ליחס של אחד לאחד בין הלוגו ובין מה שהוא מסמל היא לעיתים בלתי ניתנת להשגה ואף מעוררת התנגדות. אם כן, הדרישה החשובה ביותר מלוגו היא להיות ברור, בלתי נשכח וייחודי"    
פול ראנד - מעצב

 

3.עיצוב על זמני

הלוגו של קוקה קולה הוא דוגמא נפלאה לעיצוב על-זמני

זהו אחד האתגרים הקשים ביותר. לעמוד במבחן הזמן. ליצור סימן שיחזיק מעמד לא לשנה-שנתיים הקרובות אלא לתקופה ארוכה. (במקרה של קוקה קולה – 127 שנים!).

לעיתים אין לזה הסבר. אפשר להניח שמדובר פשוט במוצר מצויין. אבל גם מוצר מצויין יתקשה לצלוח את אחת מהמאות המהפכניות שידע העולם. לעיתים זה אפקט הראשוניות.

יש כמה ערכים בסיסיים שעוזרים להקנות עיצוב על-זמני -

א. כשהעיצוב נובע מהתוכן עצמו. רצוי ומומלץ לחפש את הפתרון בתוך הבעיה. אם מחפשים טוב בתוך הבעיה עצמה, אפשר למצוא משהו ייחודי ומעניין ששווה להביאו לקדמת הבמה.

ב. להישען על היסודות – שימוש נכון בגריד, בצבע, בטיפוגרפיה וביחסים בין אובייקטים.

ג. להמנע מ"קישוטים". קישוטים הם כל מה שמתווסף לעיצוב, שאין לו מטרה מוגדרת, והוא שם בשביל "העיצוב". הקו המיותר, הרקע שסותם, ההדגשה היכן שלא צריך.

"תשאירו את הטרנדים לאופנה. כשמדובר בג'ינס חדשים או בשמלה אז מילא. אבל כשמדובר במותג שלך – מה שחשוב זה אורך חיים. אל תלך אחר העדר – תהיה יוצא דופן."  דייויד איירי - מעצב

 

4.תאימות

לוגו אפקטיבי ומוצלח צריך לשרוד העברה שלו לפורמטים שונים. לצורך זה הוא צריך להיות בנוי בצורה וקטורית, על מנת שיהיה אפשר להגדיל אותו מבלי לאבד את האיכות שלו. צריך גם לתת את הדעת לכך שלפעמים יהיה צורך להעמיד אותו בצורה אנכית למשל.

הדרך הטובה ביותר להתחיל לעצב לוגו כזה, היא לעצב אותו בשחור לבן בהתחלה. כך הדגש הוא על הקונספט והצורה תחילה, ואז מגיעים לשלב הצבע. בצורה כזאת גם תבטיחו שהלוגו יעבוד טוב גם כשתצטרכו בפורמטים שונים להציב אותו עם צבע אחד או בשחור לבן.

צבעים רבים בלוגו גם עולים יותר כסף לחברה כשמדובר בהפקות מסויימות.

"אני אוהב לעבוד בתחילה בשחור ולבן בלבד, כדי להבטיח שהלוגו יראה טוב בצורה הפשוטה ביותר שלו. הצבע מסיח את הדעת מהעיצוב הכללי ומכניס תחושות ורגשות מיותרים. רק אחרי שסגרתי עם הלקוח את העיצוב בשחור ולבן, אנו עוברים לשלב הצבע."  פטריק ווינפילד - מעצב

5.קשר ערכי למוצר

עיצוב הלוגו צריך להיות בהתאמה מלאה לערכי המוצר או השירות. במילים אחרות, אם אתה בעל עסק למוצרי תינוקות, רצוי שתשתמש בצבעים רכים ועדינים, בפונט מתאים ונעים ובקווים זורמים. מה שלא מתאים לעסק שעוסק בטיפול באופנועים למשל.
עניין נוסף הוא הקשר או יותר מדוייק – אי הקשר בין הלוגו למוצר עצמו או לשירות שאותו אתה מוכר. חברה לייצור רהיטים לא צריכה שיהיה ארון בלוגו שלה, ובית קפה לא צריך כוס קפה עם אדים בלוגו שלו. לא מסכימים? ברשומה הזאת, שמציגה את 50 המותגים הגדולים בעולם ומנסה למצוא כמה מסקנות, נמצא ש 94% (!) מהמותגים הגדולים, לא מציגים בשמם או בלוגו שלהם את המוצר או השירות שאותם הם מוכרים/מספקים.
מסקנה? לוגו הוא אלמנט שמשרת זיהוי ובידול, ולא בא למכור מוצר או שירות.
"האם ללוגו יש משמעות בפני עצמה?  לוגו תמיד בא ביחד עם מוצר, שירות, חברה או תאגיד. המשמעות וההשפעה של לוגו הם קודם כל תוצאה של המוצר או השירות עצמם. אם חברה היא סוג ב', אז הלוגו שלה ייתפס בסופו של דבר כסוג ב'. זו תהיה טעות נמהרת לחשוב שלוגו יעשה את העבודה שלו באופן מיידי, לפני שהקהל נחשף למוצר עצמו."  פול ראנד - מעצב